הסושי נולד בכלל בטעות. במאה השביעית נהגו לנקות ביפן דגים ולשים אותם בשכבות עם מלח ואורז ללחוץ אותם באבן לכמה זמן כשהם עטופים בעלים וכך לשמר אותם. כשהדג היה מוכן לאכילה השליכו את כל מה שעטף אותו. לאחר כמה זמן החלו להחליף את העלים של העץ במבוק שעטף אותו לעלים של אצות ורק במאה השמינית החלו להגיש אותו כמנה מגולגלת עם אצות ואורז, מה שאנחנו מכירים כבר היום.
פירושה של המילה סושי ביפנית היא – אני מחמיץ, והכוונה היא לכל מאכל שעשוי מאורז שהוא מושרה בחומץ יחד עם דג נא וירקות. מדובר במאכל שמסייע לאריכות ימים בשל כל החלבונים והמינרלים שהוא מכיל. ליפנים יש יחס כבוד למאכל הלאומי שלהם והם מנציחים אותו מדי שנה בראשון לנובמבר. במאמר לפניכם נספק מדריך על כל מרכיביה של המנה היפנית העתיקה.
האורז
האורז אתו מכינים את המנה הוא עגול. למרות שמרקמו הופך להיות דביק כשהוא מגולגל, חשוב שהאורז יהיה אוורירי. לאורז יש להוסיף תוספת חומץ, זה מה שיעניק לו את המרקם המעט דביק, ומה שנחוץ לעיצוב הצורה שלו. החומץ מתקבל מתהליך של התססה של האורז, ורצוי להשתמש בחומץ יפני לבן.
אצות נורי
את העטיפה של הסושי עושים מאצה של ים אדומה שאותה מרסקים ולאחר מכן מעבירים אותה תהליך ייבוש כמו שמכינים למעשה נייר. איכותה של האצה תיקבע בהתאם לעונה שבה נקטפה. ככל שהאצה פריכה יותר ודקה, כך תהה משובחת.
האצות הכי טובות גדלות בדרום יפן והן מיובאות גם לארץ. לפני שמשתמשים בדפים של האצה יש להעביר אותם מעל להבה על מנת להשיג את הפריכות הרצויה.
ווסאבי, ג'ינג'ר וצנון כבושים
תיבול בסיסי של המנה. הווסאבי מיוצר מצמח שגדל על משטח של חצץ בנחל והוא ניזון משלגים מופשרים. השורש שלו דומה לחזרת, העלים נראים כמו אוזניים של פיל וטעמו חריף במיוחד. הוא מגיע ב- 4 אופנים: שורש טרי, שורש מגורר קפוא, כמשחה ירוקה בשפופרת או בצורת אבקה.
יש גם את הג'ינג'ר הכבוש, צמח שאהוב מאוד על היפנים והוא מרענן את החך. כמו כן, הצנון כבוש אותו חותכים לרצועות דקות ואותו ממלאים בחלק ממנות הסושי.
דגים נאים ופירות ים
אחד הרכיבים העיקריים במנה יהיו הדגים הנאים והטריים, בדרך כלל זה מה שהיפנים דגו באותו היום. בארץ נהוג לעשות שימוש בסלומון, פלמידה, אנטיאס, דניס ופרידה וגם הטונה האדומה שהיא טעימה במיוחד, ניתן גם לעשות שימוש בדג מעושן ובשרימפס טרי.
ירקות וסויה
למנה מצרפים ירקות חתוכים דק ולאורך כגון: גזר, אבוקדו, מלפפון ועוד. רוטב עדין שנוצר מתהליך של התססה של גרעיני סויה, הוא רוטב הסויה וגרעינים של חיטה. ומומלץ רק את הרוטב של היפנים ולא של הסינים, מדובר ברטבים עם טעמים שונים.
סוגי הסושי השונים
בארץ תוכלו למצוא יחסית מעט סוגים, על מנת להכיר את כל הסוגים תאלצו להרחיק ליפן.
בינתיים להלן טעימות:
ניגירי – פיסה של דג טרי שמונחת על מצע אורז מתובל, מורחים עליה ווסאבי.
מאקי – אורז, דג וסוגי ירקות מגולגלים באצה שאותו פורסים ליחידות קטנות עגולות.
קונוסים – קונוס מאצה של נורי, אותה ממלאים באורז, דג נא, רצועות ארוכות של בצל ירוק ואבוקדו וחביתה יפנית.
צ'יראשי– ערמה של אורז שעליה יש חתיכות של חביתה יפנית, ירק, דג נא וג'ינג'ר כבוש.
אינארי – טופו מטוגן ממולא באורז, דג נא, ירקות כבושים קצוצים.
אושי – מנה שדוחסים לתיבה מעץ ממנה הוא מקבל את הטעם, הוא עטוף בשכבה של אצות ודגים נאים. לאחר מכן מוציאים ופורסים דק.
תמרי – כדור אורז שעליו מניחים דג נא, ירק כלשהו או חביתה יפנית.